סייע בכתיבת המאמר: ד"ר פיליפ נמוי (Ph.D)
ד"ר פיליפ נמוי הינו מומחה למדעי הים, עמית מחקר במכון ללימודי ים על שם רקנאטי, אוניברסיטת חיפה
מומלץ מאוד לקרוא את המאמר המלא שיעניק לכם הבנה מעמיקה של נושא ושל ההבדלים בין האסטקסנטין לשאר נוגד החימצון, וכן סוקר את המחקרים על האסטקסנטין, אבל לאלו שמאוד קצרים בזמן, להלן תקציר המאמר:
אסטקסנטין (Astaxanthin) הוא נוגד החמצון היעיל והעוצמתי ביותר שנמצא עד כה.
אסטקסנטין שייך למשפחת הקרוטנואידים, כמו β-קרוטֶן וליקופֶן.
בזכות מבנה כימי מיוחד, אסטקסנטין יכול לנטרל רדיקלים חופשיים פי 500 יותר מאשר קרוטנואידים אחרים.
אסטקסנטין טבעי מיוצר על ידי אצה מיקרוסקופית בשם המטוקוקוס (Haematococcus pluvialis) כדי להתגונן מפני תנאי סטרס חמצוני (הסבר מושג זה בהמשך העמוד).
בגוף האדם אסטקסנטין עוזר במגוון מצבים: הגנה על העור מפני קרינת השמש, בעל תפקיד בשמירה על בריאות העיניים, הגנה על מערכת העצבים מפני מחלות זקנה, שיפור יכולת קוגניטיבית, חיזוק מערכת החיסון, ויסות רמות כולסטרול וסוכר בדם, מניעת סרטן ושיפור איכות תאי הזרע אצל גברים.
המקור הטבעי, היעיל והבטוח לאסטקסנטין הוא תוספי תזונה שמכילים אצת המטוקוקוס בשלמותה, על שלל החומרים שהיא מכילה.
רוב תוספי האסטקסנטין מכילים מיצוי של האסטקסנטין ולא את האצה השלמה.
באצת ההמטוקוקוס עצמה, מעבר לאסטקסנטין, ישנם 12% סיבים תזונתיים, מינרלים רבים, ויטמינים נוספים, נוגדי חימצון נוספים, כולל לוטאין טבעי, שהינו אחד מנוגדי החימצון החשובים לבריאות העיניים.
האסטקסנטין באצה נמצא במספר צורות כימיות (אסטקסנטין חופשי, מונו-אסטר ודי-אסטר אסטקסנטין) ותמיד רצוי לקבלו על שלל מופעיו הכימיים כפי שהוא נמצא בטבע.
כמו כן, מסתבר שבאצה השלמה, האסטקסנטין נמצא בשלוש צורות מרחביות שונות (איזומרים שונים) ולרוב לכל צורה פעילות שונה ויתכן שגם ברקמות שונות.
אין ממש מידע איזו צורה מרחבית היא הפעילה ביותר בגוף ולכן הגיוני יותר לצרוך את האסטקסנטין בכל שלושת המבנים המרחביים שלו, בדיוק כפי שהם באצה השלמה.
בסבירות גבוהה ועל סמך ספיגה של חומרים אחרים מעולם הצומח, גם הספיגה של האסטקסנטין תהיה טובה יותר כאשר הוא נצרך יחד עם כל מרכיבי האצה, בסינרגיה (למרות שחשוב לציין שהבדלי ספיגה בין תוספי אסטקסנטין שונים לא נבדקו במחקרים).
אסטקסנטין – המאמר המלא
בכתבה זו נעמיק את הדיון על אורח חיים בריא ברמה של כל תא בגוף האדם.
תאי הגוף שלנו מבצעים בכל רגע מיליוני פעולות, מה שידוע בשם הכולל "מטבוליזם".
במילים אחרות מטבוליזם הינו סך כל התגובות הכימיות המתרחשות בכל תא ובגוף כולו.
מטרת אורח החיים הבריא הינה לשמור על מטבוליזם תקין ולהנות מפעילות תקינה של הגוף.
חלק גדול מהתגובות הכימיות בגופנו מערבות חמצן.
חמצן הוא הגז שמניע אותנו, תרתי משמע, מכיוון שבזכותו אנו מסוגלים לנצל את האנרגיה של המזון בצורה יעילה פי 15 יותר מאשר בלעדיו.
לצד היתרון העצום ביכולת ניצול מזון, למטבוליזם תלוי החמצן, יש כמה חסרונות.
יצירת רדיקלים חופשיים הוא אחד ה"באגים" של מטבוליזם תלוי חמצן.
רדיקלים חופשיים הם מולקולות בלתי יציבות ש"גונבות" אלקטרונים למולקולות אחרות [1].
רוב הרדיקלים החופשיים מכילים חמצן, ולכן מכנים אותם גם תרכובות חמצן פעילות (Reactive Oxygen Species, ROS).
תרכובות חמצן פעילות נוצרות ומושמדות באופן שוטף ואילו רדיקלים חופשיים שלא נוטרלו, מגיבים בצורה בלתי מבוקרת ועלולים לגרום נזק לכל רכיבי התא: לחלבונים, לממברנות ואפילו ל – DNA.
סטרס חמצוני (oxidative stress) נובע מחוסר איזון בין היווצרות רדיקלים חופשיים לבין קצב הנטרול שלהם בגוף, כך שמצטברים רדיקלים חופשיים בכמות רבה מידי.
סטרס חמצוני הוא "הרוצח השקט" שגורם לאורך זמן למגוון מחלות בכל מערכות הגוף, בעיקר בעקבות גיל והשפעות הסביבה [2].
רובנו חיים היום בסביבה שמעודדת היווצרות סטרס חמצוני.
הגורמים להתפתחות סטרס חמצוני הם זיהום אויר, עישון, חשיפה ממושכת לקרינת שמש חזקה, תזונה לא בריאה (דלה בנוגדי חמצון), חוסר שינה וכמובן סטרס נפשי (דאגות, פחדים, כעסים, תסכול ועוד).
היות ולא ניתן למדוד את חומרת הסטרס החמצוני ישירות, תוצאותיו מתבטאות רק כעבור זמן בצורה של מחלות שונות, החל מדלקות ועד מחלות לב, מחלות נוירולוגיות כמו אלצהיימר ופרקינסון, וסרטן לסוגיו. למזלנו, קיימת בגוף מערכת לניטרול הסטרס החמצוני, ובאפשרותינו אף לתגבר מערכת זו לפי הצורך.
נוגדי חמצון (antioxidants) הם חומרים שמנטרלים את הרדיקלים החופשיים ובכך מונעים היווצרות של סטרס חמצוני. הם למעשה מוסרים לרדיקל החופשי אלקטרון שנמצא אצל נוגדי החמצון בעודף וכך מונעים ממנו לגנוב אלקטרון למולקולות חיוניות בגוף.
חלק מנוגדי החמצון נוצרים בגוף וחלק אפשר לקבל רק מהמזון או מתוספי תזונה.
נוגד החימצון המפורסם ביותר הוא ויטמין C, שניתן לקבלו רק מבחוץ. גופנו לא יודע לייצר אותו.
פירות, ירקות, עלים ירוקים ונבטים ירוקים, מכילים נוגדי חמצון רבים ומכך נובעים חלק מהיתרונות התזונתיים של אכילת מזונות אלו.
אצות הן אחד המקורות המבטיחים ביותר לנוגדי חמצון ובמיוחד לנוגד החימצון העוצמתי ביותר, שהגוף שלנו לא יודע לייצר בעצמו – אסטקסנטין.
אצה ירוקה מיקרוסקופית חד תאית בשם המטוקוקוס (Haematococcus pluvialis) מייצרת את נוגד החמצון האדום אסטקסנטין כדי לשרוד במצבי סטרס חמצוני [3].
קרינת שמש חזקה יחד עם עלייה בטמפרטורה ומליחות, או ירידה בריכוז חומרי דשן במים (רעב) גורמים להמטוקוקוס לייצר אסטקסנטין בריכוז גבוה מאוד, מה שהופך את צבע האצה מירוק לאדום (איור 1).
בזכות היכולת לייצר ולאגור אסטקסנטין, אצות המטוקוקוס יכולות לשרוד בתנאי גידול קיצוניים: במי ים ומים מלוחים, במים מתוקים של נחלים ואגמים, בבריכות ונחלים עונתיים.
חיות מים שניזונות מהמטוקוקוס מקבלות צבע וורוד עד אדום: הצבע הורדרד של דגי סלמון ופלמינגו תלוי בנוכחות אסטקסנטין בתזונתם.
אסטקסנטין או אסטזנטין בתעתיק נוסף מ-Astaxanthin הוא נוגד חמצון טבעי, שייך למשפחת הקרוטנואידים כמו β-קרוטֶן וליקופֶן.
למבנה ולתכונותיו הכימיות הייחודיות של האסטקסנטין יש יתרונות משמעותיים בתפקידו כנוגד חמצון, ולכן מכנים אותו "מלך הקרוטנואידים".
אסטקסנטין יוצר קשרים עם מולקולות אחרות (ester bonds) ובכך יציבותו נשמרת לאורח זמן [4].
יכולתו של האסטקסנטין ליצור קשרים עם מולוקולות שומניות ועם חלבונים מאפשרת לו לחדור דרך וגם לתוך ממברנות.
אסטקסנטין הינו הקרטנואיד היעיל ביותר בהגנה על הממברנות והוא נמצא כנוגד החימצון היעיל ביותר מבין הקרוטנואידים [5].
מתברר שהוא לא רק מנטרל רדיקלים חופשיים שנמצאים בצמוד לממברנה, אלא גם בעל יכולת לנטרל (למסור אלקטרון) לרדיקלים חופשיים שחדרו אל הממברנה עצמה! (איור מספר 2).
בני אדם יכולים לקבל אסטקסנטין מאכילת דגים וגם מתוספי תזונה שמבוססים על מיצוי אסטקסנטין מאצת המטוקוקוס, או מצריכה של אצת המטוקוקוס שלמה.
גידול המטוקוקוס בחקלאות מים נעשה באקלים מדברי ברחבי העולם, ואחד המגדלים המובילים נמצא בישראל. האקלים המדברי חיוני על מנת לגרום לתנאים קיצוניים וקשים עבור האצה, על מנת לגרום לה לייצר את נוגד החימצון יקר המציאות – האסטקסנטין.
נטילת אסטקסנטין נמצאה במחקרים מדעיים כמועילה לגוף במגוון רחב של מצבים:
- הגנת העור והעיניים מפני קרינת השמש
- שיפור מראה העור
- חיזוק מערכת החיסון
- הגנה על מערכת העצבים מפני מחלות גיל (דמנציה ואלצהיימר) ושיפור היכולת הקוגניטיבית
- איזון רמות סוכר וכולסטרול בדם
- שיפור איכות נוזל הזרע ותאי הזרע והגדלה של אחוזי הכניסה להריון בקרב זוגות עם קשיי פוריות (על כך נכתוב מאמר נפרד).